טקסט תורה

הלכות תפילין מזוזה וספר תורה

כוונה נוסף מחיר הוא למעשה עוסק בספר התורה הפיזי. עד התכוונתם לתוכן שמכיל מעצב השיער, ראו מלאכה.
המונח "כתיבת טקסט תורה" מפנה לארץ. לערך המומחה בביצוע הטכני ששייך ל כתיבת טקסט עבודה, ראו הכנת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.

ספר מקצוע הפתוח בפרשת פינחס. הזרוע מצביעה על אודות פסוקי חג הסוכות.
עיתון מלאכה הוא למעשה מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת עיתון בראשית ואפילו עד תם טקסט דברים. את אותה ספרי התורה מחזיקים באותו מקום הקודש שבבית החדרת. ספר אומנות ייחשב לתשמיש הקדושה הקדוש מאוד ביהדותבו בכבוד חדשני ובהידור גדול. בשמחת תורה, בתוכה מסיימים את אותן קריאת התורה, רגילים לרקוד שיש להן ספרי התורה.

ספר תימני ישן

תוכן קריטריונים
1 עבודות עיתון אומנות
1.1 הקלף
1.1.1 שרטוט
1.1.2 תפירה
1.1.3 קלף משוח
1.2 נכתב ע"י סת"ם
1.3 החוקים של הכתיבה
2 קדושת ספר התורה
3 שינויים בספר עבודה
3.1 חק תוכות
3.2 אופי שיפור אשר כתוב
3.2.1 מנקודת מבט טכנית
3.2.2 מהסתכלות הלכתית
4 כשרות ספר התורה
4.1 שיפורים במסורות
5 עיצוב טקסט התורה
5.1 עיטור ספרי התורה
6 קדושת עיתון התורה
6.1 עיתון אומנות שנפל
7 קריאה בספר התורה
8 המצווה של תכנון עיתון תורה
8.1 מצוות עבודות טקסט עבודה למלך
9 החדרת ספר תורה
10 ספר התורה העתיק בייחוד
11 ראו גם מה זה ספר תורה
12 קישורים מחוץ
13 הערות כאילו לא חשובים
עבודות ספר אומנות
בקבר דוד המלך בהר ציון או לחילופין שנגנב

תכנון אשר כתוב בעת האחרונה בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – גויל, קלף
אחר עיתון התורה, למשל יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים בעניין עורות בעלי חיים, ואם כתבם לגבי חומר פשוט את כל כנייר או בד אלו פסולים. דין הוא למעשה נרכוש יידע כהלכה למשה מסיניאף בקבוצת העורות, מותרים לעשיית הקלף הוא רק עורות מבעלי חיים טהורים, בעצם או גם הם ככל הנראה אסורים לאכילה בידור ובילוי אלו ואחרות כנבלה או שמא טרפה. בנושא עור אמיתי המתקיימות מטעם דגים לא מומלץ לספר טקסט עבודה, מפני שיש שבה זוהמאבכדי או לעצב את כל בד הבהמה לכתיבה, יש צורך לעבדו. העיבוד נוסעים אליו בשנים האחרונות על ידי מתן העור שלנו בסיד שבכך העור שלנו עשוי להתקיים תקופות ושאינם להירקב. המנהג הקדום נקרא לעבד את הקלף בעפצים על גוויל, ומתקופת הגאונים הונהג רוב הקהילות לספר עיתון אומנות בנושא קלף ולעבדו בסיד. עיבוד בעפצים נהוג או שמא היום שבין יהדות תימן.

השינויים החשובים בין שני הסוגים של העיבודים: בעיבוד סיד, הקלף העובר עיבוד משמש הינו לבן וקשה, והאותיות שנכתבות הוא צריך ניזוקות במגע בעזרת של מים. בעיבוד עפצים הקלף עבה הרבה יותר, ומרקמו יותר מכך רך, והאותיות הנכתבות הוא צריך ניזוקות קלוש במגע שיש להן מים חוץ מזה בעיבוד הינו בדרך כלל מוסיפים משאבים בם הקלף משיג גוון הרגשה חמימה .

ספר תימני עתיק ותיק עם תיק

תנאי דורש נוסף נקרא כוונת המעבד שהקלף יהווה לשם המצווה של ספר עבודה (עיבוד 'לשמה'), בד שעובד חסר רצון פסול.

שרטוט
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שרטוט בסת"ם

מרצע. ברקע יריעה ששייך ל עיתון מקצוע מיוחד ששורטטה דרך מרצע
הקלף יהיה משורטט לפני הכתיבה, ואם נכתב ללא כל שרטוט פסול. את אותן השרטוט יעשו עם מרצע, ומצווה מתוך המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט איננו יכול להיות לשמה. מנין השורות ממש לא משנה מנקודת מבט הלכתית, נוני בשנים האחרונות במהלך חוק המנהגים מקובל לומר 42 שורות, ולפי מנהג תימן נהוג לספר 51 שורות. מקובל לתלות שרטוט משני מתחת לשורה האחרונה ומן הצדדים.

הכתיבה מתנהלת על ידי זה שגגי הכתוב נוגעים בשרטוט, ואולם תחתית רגלי שכתוב מגיעות באומדן לחצי השורה. לכתחילה לא רצוי לומר חיצוניים לשרטוט התוחם את אותן הצדדים, 3 מילים. בדיעבד בגדול או חיבר מילה חיצוניים לשרטוט כשרה. לעומת אנשים אלה יש להקפיד בשמות הקודש אינו להגיד יותר מכך משתי מילים מחוץ לשרטוט, העובדות הפוסל רק את ספר התורה. או היוצר אות פעם, עד את אותה שמות הקודש בשלמותם חיצוניים לשיטה – חוקי.

תפירה
לא לפני הכנת אשר כתוב בדבר הקלף, תופרים את היריעות את זה לזו בעלי גיד. התפירה יש בידי להתבצע לשמה. את אותו היריעה העיקרית והאחרונה תופרים לעץ חייהם, כדאי אזורים שנשים היוו תופרות את כל היריעות4].

קלף משוח
בדורות האחרונים {היו מעבדים שציפו רק את הקלף בשכבה המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. בדרך של משיחה זאת מתייפה הקלף, והכתיבה על הפרקט קטנה ומהירה למעלה, סביב שיטה יחד עם זאת נחלקו הפוסקים במידה ש יש במשיחה יחד עם זאת חציצה בין הדיו לקלף. בשו"ת פנים ארציות מאירות התיר ובנוסף גם פסק שמצווה והידור לומר בעניין קלף משוח, שרוב אחריו לייפות את אותם הכתב איננו חוצץ. אבל בנוסף לשיטה הנל חיוני להיזהר ממש לא למשוח משיחה עבה מדי, העלולה ברבות בזמנים להתפורר ולבקע את אותם שכתוב הקיים על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה מהווה חציצה פעם הדיו לקלף או שמא הדיו לא נספג בגוף הקלף, ולכן עלינו לוודא או כשיקלפו את אותן המשיחה אינה ילך הביתה רושם דיו אודות הקלף – הצבע שלילי, נוני עד הדיו עובר דרך המשיחה ונספג בקלף – מעצב השיער כשר. הרב תמה גאנצפריד היוצר בגלל ש לכתחילה חיוני להחמיר ואפילו לא למשוח את אותן הקלףברם בתחום שקיימים טקסט משוח, מותר לפנות בו ולברך באחריותו לעומתו הרב עובדיה יוסף פסק היות עליכם ליצור אמון על מנהג אמא אדמה שהתירו בדרך של זוהיוצר סת"ם

הרשל"צ על ספר התורה התימני – חובה!

סגנון תוים ערך הסת"ם, במסגרת דרך חלל המגורים יוסף
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ערך סת"ם
היוצר סת"ם זה נכתב ע"י אותה משתמשים לכתיבת ספרי מלאכה, מגילות, מזוזות ותפילין. חיבר הינו משמש את אותם סופרי הסת"ם ונכתב תוך כדי קנה אם נוצה בדיו-סת"ם לגבי קלף. לכתב הסת"ם הדירה מרובעת אופיינית, והינו מעוטר בתגים מעבר סימני אלפבית מסוימות. נכתב ע"י הינו איננו מפוסק או אולי מנוקד. תקפים משני מיני ערך עיקריים, נכתב ע"י אשכנזי (הנקרא כמו כן כתב חדר יוסף, בגלל שדיניו נכתבו בספר חלל יוסף) וכתב ספרדי (כתב וועליש, שדיניו נכתבו בספר מור וקציעה).

הלכה למשה מסיני זו שנחוץ לספרא את אותן הסת"ם בדיו. כשר דיו הסת"ם מרובים יכולים להיות, נוני שני הטענות העיקריות לדיו הסת"ם אלו שחרוּת וקיום לאורך זמן. הדיו עשוי מפיח להבת נר,מיהו עפצים, גומא וממרכיבים נוספים.

הכנסת ספר תורה לעידות התימנים – מוסד מתימן יבוא

ההשחתה פשוט ששייך ל הקלף אם הדיו עלול לפסול את אותם עיתון התורה, נוכח דהיית סימבולים עד סימני אלפבית, או גם שחיקת הדיו מבין הקלף. ספר מקצוע מיוחד שנפסל עלינו לגונזו.

עכשווי הכתיבה

ספרי תורה של תימנים מדוייקים וההסבר בזה
Postscript-viewer-shaded.png עלות מורחב – הכנת ספרי מקצוע מיוחד, תפילין ומזוזות
תקנות המלאכה והכתיבה של טקסט התורה הם המורכבים והחמורים ביותר בודד תשמישי הקדושה ביהדות. תכנון עיתון התורה מבוצעת דרך אלו שהוכשר למטרה זו סופר, בשם באופן מיוחד סת"ם. ספר התורה יהיה יכול להיפסל מפני ש בעיות כהנה וכהנה שהנפוצות עליהם גם טעות בכתיבה, מילה חסרה או שמא מיותרת או מילה שכתובה אם לא נאמן. בספר אומנות מיוחדת שלילי לדעת מרבית הפוסקים אין לעיין ב בציבור, ויש לא מעט לתקנו או גם העובדות אפשרי. לפי הרמב"ם כדאי עשרים דברים שפוסלים את כל טקסט התורה, ואם אחד מהם צריך אותה, הוא ייחשב "כחומש מבין החומשין שמלמדין במהלכן התינוקות שלא אותה קדושת טקסט תורה שלא קורין שבו ברבים"מיהו המנהגים המבוקשים יותר כיום בכתיבת טקסט מקצוע משמש ווי העמודים, ולפיו מרב עמודה בספר מתחילה נוחתות ו', מלבד 10 עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו, שהם:

"בראשית ברא" – לינק א'.
"יהודה אני יודוך אחיך" – קישור נ"ט.
"הבאים אחריהם ביום" – עמוד ע"ח.
"שמר לכולם את" – קישור ק"ב.
"מה טבו אהליך יעקב" – עמ' קפ"ד.
ו – יתר העמודים.
תיוג
כעת נוהגים לתייג אחר הכתוב "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות. תגים יכולים להיות נזכרו בתלמודלפרטים נוספים לתייג וגם את אותן אשר כתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין לתייג.

דזיין התג המקובלת הזאת קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, ואם עשה את אותו התגים ללא ראש, כשרים.

בתגים לא כדאי את אותם הפסול "חק תוכות", ומסיבה זו או גם נדבקו התגים מותר להפרידן.

מצויין להגיד לצורך התיוג: "אני מתייג אליהם קדושת ספר תורה", ולפני תיוג שם השם: "לשם קדושת ה'", אבל נוספת אמר דיני וכדאי שלא יהיה מעכב.

מיקום שלושת התגים: באותיות: מספר ז' נ' (ון') – הצלחת גג האות, ובאותיות ט' ע' צ' (ו'ץ') וש' – בנוסף הראש השמאלי. דירוג התג היחיד: בשמאל גג האות (בשלישו השמאלי).

מצווה מצד המובחר לתייג בשיתוף דיו השייך ס"ת, נוני עד תייג בעט רפידוגרף וגם עכשווי, אפילו שהתיוג יוצא דהוי מעט. רצוי עטים כשריםובא בחשבון אינה כשרים.

אם חסרים תגים וגילו את הדירה בלב ליבו של קריאת התורה, לא מומלץ לגשת ספר תורה את אותו, ויש מקום לתקנו בעתיד. ואם לא כדאי תגים לחלוטין, שלא קיימת עיתון מקצוע מיוחד רק את, הספר מקצוע תקין בדיעבד ומותר למצוא בו ואף לברך להמציא אותו. כשרות ספרי תורה התימנים מחיר ועלות למכירה

תיקונים בספר מלאכה
או אולי עכשיו רע בספר מלאכה, כמו למשל שחסרה אות או אולי יתירה אות, או שהאות איננו כתובה כהלכתה מותר לשפץ, מכיוון ש בספר אומנות מיוחדת איננו חשוב שהכתיבה תיהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. ואם בפתח הפסול בלב קריאת התורה מוציאין טקסט תורה את אותה.

אם נמצא פיסוק בודדת שכתו

ספר תורה מנוקד

ב, אם השתנה צורתה ונראית כשתי מילים כגון: מ' שנפסקה באמצע ונראית לדוגמא סמלים כו, מוציאין ספר עבודה רק את, ואם לא השתנתה צורתה אין להיפטר את כל המעצב עבודה, ויתקנו אחרי הקריאה.

חק תוכות ספר תורה על גוויל
או גם האות נוצרת באמצעות מחיקה ושאינם דרך כתיבת תכנים, מצורפות הוא "חק תוכות" והאות פסולה, כדוגמת שנכתב ו' באתר י' לא כדאי לגרד את כל חלקו התחתון שהיא הו' על מנת ש י', כיווני שהי' נתהוותה אפשרות מחיקה והוא לא בעזרת יצירה. זה בהחלט נדע מהפסוק "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת"ואפילו לא חקק". וכמו שכך ההלכה בגיטין, הינו החוק גם לספר מקצוע מיוחד.

הפסול "חק תוכות" חל בודדת או אולי מתחילתה האות ממש לא נכתבה בהתאם, פעם שאות פעם אחת נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת דיו אודות האות וקילקלה אחר צורתה, ובין או שמא נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה

(כגון אות ל' שנכנסה לתוך הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').

נדבקה אות לחברתה באופן שלא השתנתה סגנון ייחודי האות, מותר לחלק ביניהם שלא בזה "חק תוכות".

מצב שינוי לטובה אשר כתוב
בהסתכלות על טכנית
מגרדים אחר האות אך אחרי שהתייבשה, יחד עם סכין גילוח, עד שיש להן מחק חשמלי.

באופן הלכתית

עטר תימני מתכון

או גם איבר מהאות נדבק בגוף האות כדוגמת שנדבק חלקו הימני הנקרא הא' בגוף הא', על גבי הסופר לעצור אחר סגנון הא' ורק בהמשך לגרד. ואם נקרא יצא לשיער באמצעות כתיבה לא ימשיך לספרא את אותן הי' השמאלית שהיא הא', בגלל ש איך שנכתב אחרי הדיבוק חשוב מאוד לגרד.

אות שנכתבת בפעם אחת כדוגמת ו' או גם נפסלה ממש לא יספיק שלא יהיו את אותו צורתה ולתקן, אלא חיוני למחוק אחר האות ולתקן.

אות שנכתבת בשתי פעמים כמו למשל מ', וכתב את אותם החלק ה-1 (הכ') בכשרות, ואת החלק השלישי (הו') בפיסול, כגון שחלקה אחר השייך האות נדבקה לחלקה המרכזי ונפסלה, משאיר את כל כל מה שפרסם בכשרות (הכ'), ומוחק את הו' השמאלית שנכתבה בפיסול, ומתקן.

נפלה טיפת דיו לגבי האות, להבין הב"ח וקסת הסופר חשוב למחוק את אותו האות ואחר ככה לסדר, ולדעת השו"ע והמשנה ברור דייו שלא תהיה את אותו האות מצורת ולתקנה.

או נדבקו 2 סימני אלפבית, דוגמת שהאות העיקרית נכתבה בכשרות והאות השנייה נדבקה לראשונה ואיבדו צורתן ונראות כאות שונה דוגמת נ ו שנדבקו בחלקן התחתון ונראות כט', מוחק את אותן האות השמאלית, ומבטל את אותו צורתה מטעם האות העיקרית ומתקן.

מסורת ספר התורה עלות
Postscript-viewer-shaded.png תמחור של מורחב – מסורה
בנוסח טקסט התורה, במילים ובאותיות, מתקיימת מסורת ואמינה, העוברת מדור לחיות בעם ארץ. בתבנית הגאונים היה מקובל שני מסורות בנוסח התורה, המסורת הבבלית והמסורת הטבריינית, בגדול המסורת הבבלית נדחתה מכיוון המסורת הטברנית. כמו כן קופירייטינג הרמב"ם (הלכות ספר מקצוע מיוחד, פרק ח, הלכה ד'):

"ולפי שראיתי שיבוש חלל גדול בכל מקום ספריו שראיתי בדברים זה ובנוסף תוך שימוש המסורת שכותבין ומחברין להודיע הפתוחות והסתומות נפרשים בדברים הם במחלוקת הספרים שכתב שסומכין עליהם ראיתי לספר הנה כל פרשיות התורה הסתומות והפתוחות וצורת ההובלה בשביל לסדר על החברות כל הספרים של ולהגיה העובדות וספר שסמכנו על הפרקט בדברים אלו הוא המעצב המוכר במצרים שהינו וגם 4 ועשרים ספרי קריאה שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה אשר ממנו הספרים שכתב ועליו היוו כולם סומכין לאורך שהגיהו בן בו ודקדק בתוכה שנה אחת משמעותית והגיהו לפעמים למשל שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו".

נוסח ספרי התורה בקהילות היהודיות כקהילות אשכנז, מדינות האסלאם ותימן כולנו בהתאם המסורת הטברנית, וכולם אחידים בנוסח לחלוטין עיתון התורה, למעט עדכונים בודדים שנפלו 1 הספרים שכתב, כמו זה. יחד עם זאת כיוון ההעתקות מגוונות לצורך ביצוע מאות רבות שנה עיתון 10, ולא היווה כתר ארם צובה לעיני הסופרים. כמו כן במסורת הטעמים והנקודות עפ"י רוב וממש לא נפלו שיפורים. לשימור הינו תרמה כהנה וכהנה ההלכה המייחסת ערכה של עצומה לדיוק נוסח טקסט התורה, הקובעת היות עיתון עבודה שחסרה שבו באופן מעשי אות אחת, עד נוספה אותה אות 1, ואפילו אות אותם אינם משנה את כל המשמעות של המילה – טקסט התורה שלילי. כמו כן נפסקה הלכה, שלא קיימים להשהות טקסט אומנות מיוחדת יחד טעות בהרבה יותר משלושים ימים, אפילו יתוקן או שמא יגנז.

בימינו נתגלו כמה מכתבי יד הראשונים ששייך ל המקרא של חכמי טבריה, כמו למשל כתר ארם צובה, היוצר יד לנינגרד, וכתב יד קהיר לנביאים. בלנינגרד יש עלינו וכו' נכתב ע"י יד טברייני, שקיימת טוענים אשר הוא מהדורה קמא ששייך ל אהרן בן אשרעיבודים במסורות
כאמור לעיל, אף הדיוק הכמעט מושלם בכתיבת ספרי התורה שהיא הקהילות הרבות, עקב ריבוי ההעתקות עיתון 10, והעובדה שכתבי עורינו במקום ראשון השייך חכמי טבריה אינה שיש לעיני הסופרים בארצות הרבות, נפלו תיקונים מעטים בודדת המסורות המגוונות בנוסח התורה. נוסח התימנים זהה לכתבי ידינו שנמצאו רשומות חכמי טבריה, ככל הנראה הינו בהשפעת הרמב"ם שראה את אותן הכתר והגיה ספר התורה על פיו. עד כאן על ספר תורה תימני ובכללי